אַנְטְיֹוכִיאָה

אַנְטוּכְיָא, אַנְטוּכְיָה, אַנְטוּכִיאָה, אַנְטְיֹוכִיאָהpr. n. (Ἀντιόχεια) 1) Antioch, surnamed Epidaphnes, the capital of Syria founded by Seleucus Nicator, situated on the Orontes. Targ. Y. Num. 13:21; a. e. (Hamath in Bible).Keth.67a. Gitt.44b; a. fr.Y.Shek.VI, 50a bot. דפני של א׳ Daphne near Ant.; Lev. R. s. 19 כייא … 2) the country or district of Ant., Antiochene. Y.Dem.II, 22d top; Y.Nidd.III, 48a bot.; a. e.; v. חֹולַת, חוּלְתָּא a. חֲמַת.